בכבישי ארצנו מתרחשות בא ופן תדיר תאונות דרכים, בין אם כאלה הנגרמות בשל תשתיות לקויות, בין אם בשל הגורם האנושי, תרבות נהיגה לקויה וכו'.
מעבר לפגיעות הגוף הנגרמות כתוצאה מתאונות דרכים, יכול גם רכבכם להינזק בתאונה, ויכול שאף אתם גרמתם בנהיגתכם נזק לרכבו של צד שלישי.
במקרים אלה, חשוב לדעת, בראש ובראשונה, מהן פוליסות הביטוח במסגרתן הנכם מבוטחים, ומהו היקף הכיסוי הביטוחי אותו רכשתם.
לנתונים אלה ישנן השלכות הן על אופן בחירת הליך התביעה, והן על השאלה האם אתם, באופן אישי, תצטרכו לשאת בתשלום ובפיצוי, או שיש נה חברת ביטוח בתמונה שתישא בעלות ובנזק.
במקרים מסויימים, בוחר אדם לרכוש ביטוח מקיף. ביטוח מסוג זה מקנה מעטפת רחבה של כיסויים (כגון, כיסוי ביטוחי למקרה בו הרכב שלכם נגנב, מקרים בהם נגרם שבר לפנסי הרכב, מראות צד, שמשות וכיו"ב), וכן כולל גם כיסוי של ביטוח צד ג', היינו מפני נזקי רכוש שגרם המבוטח לרכבו של צד שלישי; וישנם מקרים בהם מעדיף אדם משיקוליו שלו (בעיקר שיקולי תועלת כלכלית, כגון שרכבו הוא בעל שווי נמוך מאוד לעומת העלות הכרוכה ברכישת הביטוח) לרכוש רק ביטוח צד ג', כלומר ביטוח שיכסה אותו רק במידה ורכבו גרם לנזק רכוש לצד שלישי כתוצאה מהשימוש ברכב.
חשוב לציין, כי בשונה מנזקי גוף שנגרמים בתאונת דרכים בהם אין נפקות לשאלת ה"אשם", הרי שככל שאמורים הדברים בהתייחס לנזקי רכוש לרכב, תלויה האחריות לפיצוי דווקא באשמו של הנהג ובאחריותו לקרות התאונה. הגורם שייקבע כי הוא האחראי לתאונה (למשל, בכך שנהג במהירות מופרזת, חצה את הצומת באור אדום, לא שמר מרחק), הוא זה שיישא בתשלום נזקי הרכוש שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה, כאשר לעיתים מחלקים בתי המשפט את האחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה, כל אחד כפי אשמו לקרות התאונה והנזק.
בהקשר זה יצויין, כי ישנה חשיבות רבה לטופס ההודעה על מקרה הביטוח בו מודיע המבוטח לחברת הביטוח על קרות התאונה ולנסיבות הנרשמות בו. מסמך זה הוא בעל ערך ראייתי רב בהמשך ניהול ההליכים בתיק, שכן בד"כ מדובר בגרסה הראשונה הנמסרת על ידי הנהג המעורב בקשר עם נסיבות המקרה והיא זו שתלווה את ה נהג לאורך ההליך המשפטי במידה ותתברר התובענה בבית המשפט.
בהתייחס לגובה הנזק, הרי שתביעות מסוג זה יש להוכיח את שיעור הנזק שנגרם לרכב בתאונה, במרבית המקרים באמצעות חוו"ד שמאי מומחה, אשר י בדוק את הרכב, יעריך את הנזקים, יקבע את ירידת הערך של הרכב במידה וישנה, ועוד. ישנם מקרים בהם על פניו נראה לעין כי הנזק לכאורה איננו ניכר, אך עשויים להיות נזקים נסתרים, שיתגלו בבדיקת השמאי, ואשר בסופו של יום יובילו ויגרמו לירידת ערך הרכב בצורה משמעותית.
לאור האמור, ישנה חשיבות רבה, כבר מייד ובסמוך למקרה, להיוועץ עם עו"ד הבקיא ומתמחה בתחום, ולקבל ייעוץ והכוונה ראשוניים המתייחסים לאותו אירוע.
חיי היומיום רצופים סיכונים וסכנות, ופעמים רבות נפגע אדם בתאונות נזיקין שונות ומגוונות, פגיעות גוף ונפש, כך סתם בהתנהלותו היומיומית (פציעות בשטחים ציבוריים, למשל נפילה ברחוב עקב מדרכה משובשת, פציעות במקרקעין פרטיים, למשל החלקה בסופרמרקט על גבי ענבים הפזורים במחלקת הירקות, החלקה בבית מלון על גבי רצפה רטובה, התנגשות בדלת זכוכית ביציאה מחנות בקניון, פציעה בחדר כושר, וכיו"ב).
במידה והתאונה שאירעה, התרחשה עקב מעשה ו/או מחדל של גורם כלשהו (גוף ציבורי או פרטי, עיריות ורשויות מקומיות, בעלי המכולת, מנהלי הקניון ועוד), אזי יכול הנ פגע להגיש תביעת נזיקית כנגד הגורם המעוול, כנגד אותו גוף אשר אחראי לנזק שנגרם, וייתכן ויהיה זכאי לפיצוי כספי בגין פגיעותיו.
בשונה מפגיעה בתאונת דרכים, הרי שבתביעת נזיקין (תביעת "חבות"), על מנת להיפרע מן המזיק, יש הכרח להוכיח, תחילה, את אחריותו, את "אשמו", ל תאונה כמו גם לנזק. חקירה ובחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה, היעזרות בעדים, תמונות ממקום האירוע, תיעוד ממצלמות אבטחה, תמונות המפגע, היוועצות עם מומחי בטיחות במידת הצורך, מסייעים לעוה"ד המטפל לזהות ולאתר את הגורם האחראי אותו ניתן לתבוע ובקבלת החלטה מושכלת בדבר אחריות הגורם המזיק לתאונה ולנזק והערכת וסיכויי הצלחת התביעה.
במידה והפגיעה הינה משמעותית, והותירה נכות בנפגע, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית להוכחת שיעור הנכות.
במידה והוכחה אשמתו של הגורם המזיק לתאונה ולנזק, יש לפעול להוכחת מלוא נזקיו של הנפגע, בעבר ובעתיד, כתוצאה מהפגיעה בתאונה. ראשי הנזק הם שונים, וכוללים פיצוי כספי בין היתר בגין הפסדי שכר, פגיעה בכושר השתכרותו של הניזוק, כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ועוד.
תביעה לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונה, יכולה להיות לא פשוטה ומורכבת, ישנו צורך להכיר את החקיקה והפסיקה הרלוונטי ים לתחום, ולפיכך על מנת למקסם את האפשרות להצלחת התביעה ולקבלת הפיצוי המקסימאלי המגיע לנפגע, כדאי ורצוי להיוועץ בעו"ד המתמחה בסוג זה של תובענות, שהינו בעל ידע וניסיון בתחום, כבר מייד ובסמוך לאחר המקרה.
תאונות אישיות תלמידים
הורים רבים אינם מודעים לעובדה, לפיה כל ילד במדינת ישראל, החל מגיל 3 – גיל הגן ועד הגיעו לגיל 18 – כיתה יב', מבוטח, מכוח החוק, בפוליסת ביטוח שנקראת פוליסת תאונות אישיות לתלמידים.
על פי פוליסה זו, מבוטח הילד במקרה של נזקי גוף כתוצאה מתאונה, כל ימות השנה לכל אורך שעות היממה.
דהיינו, שלא רק ילד אשר נפגע בתוך בית הספר, בזמן הלימודים, בשעות הפעילות הבית ספרית, זכאי לפיצוי מכוח הפוליסה, כי אם גם ילד שנפגע בתאונה מחוץ לשטח בית הספר, בשבת, במהלך חופשה, במלון, בבריכה, בשעות הערב וכיו"ב. הביטוח תקף בכל השנה, בכל שעות היממה.
הביטוח מקנה זכאות לפיצויים בגין נכות ואפילו חלילה במקרה של מוות, שנגרמו כתוצאה
מתאונה, כאשר גובה הפיצוי תלוי ברמת הפגיעה ובשיעור הנכות שנותרו לילד.
יש לציין, כי לפוליסה קיימים סייגים וחריגים, ומקרים בהם לא יהיה זכאי הילד לפיצוי גם אם עבר תאונה. כך למשל, מקרים של תאונות דרכים, תאונות עבודה (תלמיד שנפגע כשעבד נניח במלצרות), פעולות איבה או מחלה שלא נובעת מתאונה, ובמקרים כאלה ונוספים יש לפנות למסלולי תביעה ולהליכים אחרים.
עוד חשוב לדעת, כי במקרים רבים ניתן לקבל כפל פיצוי, כלומר – גם את תגמולי הביטוח מכוח
הפוליסה, וגם במידה וישנו גורם אחראי מזיק שבאשמו גרם לתאונה ולנזק, מכוח תביעת נזיקין שתוגש כנגד אותו גורם.
ויודגש, כי בתביעה מכוח הפוליסה, אין משמעות ואין רלוונטיות לשאלת האשם, לשאלה מי אשם בקרות האירוע, ודי בכך שהילד נפגע ושנותרה לו נכות המזכה בתגמולים על פי תנאי הפוליסה.
עם זאת, בשונה מתביעת נזיקין רגילה, תביעה בהתאם לפוליסה מתיישנת כעבור תקופה קצרה יותר, של 3 שנים בלבד, ומאחר ומדובר בקטינים, ספירת 3 השנים מתחילה מהגעתם לגיל 18, ז"א את התביעה ניתן להגיש עד שמגיע התלמיד לגיל 21.
מאחר ומרבית ההורים אינם מודעים כלל לכך שילדם שנפגע בתאונה זכאי לפיצוי כאמור, כדאי שבכל מקרה בו נפגע הילד בתאונה כלשהי, בין אם בבית הספר ובין אם מחוצה לו, להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, על מנת שלא תתפספסנה הזכויות המגיעות להורה ולילד על פי דין ועל מנת לוודא שתגמולי הביטוח המגיעים ישולמו במלואם.
ישראלים רבים נפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית, אשר יכול ותתבטא במגוון רחב של תחומים, החל מאי גילוי במועד של מחלות ממאירות, אי הפניית המטופל לביצוע בדיקות נדרשות, אי גילוי מומים מולדים, ביצוע פרוצדורה רפואית אשר לא ניתנה לגביה הסכמת המטופל, השארת עצם זר בגוף החולה במהלך ניתוח, ועוד ועוד.
רשלנות רפואית יכולה להיגרם במישורי רפואה שונים, כגון פלסטיקה, גניקולוגיה, מיילדות,
כירורגיה, רפואת משפחה, שיניים וכד'.
חשוב להדגיש – כי לא כל מקרה בו מטופל איננו מרוצה מן הטיפול הרפואי שניתן לו, לא כל מקרה בו תוצאות הניתוח לא הניבו את מלוא התוצאות הרצויות, לא כל מקרה בו טיפול אסתטי לא צלח וכיו"ב – משמעם בהכרח "רשלנות רפואית" המצדיקה הגשת תביעה לביהמ"ש. אלא, יש להוכיח כי הצוות הרפואי (רופא, אחות, טכנאי מעבדה וכו') חרג מסטנדרט הרפואה המקובל אותה עת, כי הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל, כי למטופל נגרם נזק (פגיעה/מוות), וכי ישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
תביעת רשלנות רפואית הינה מורכבת ובמרבית המקרים מתנהלת לאורך זמן רב, ובמסגרתה ישנה חשיבות מכרעת לבירור מדוקדק של התשתית העובדתית לפרטיה, ללימוד המקרה עד לדקויות הקלות ביותר, לאיסוף מלוא התיק הרפואי, המסמכים הרפואיים והתיעוד הרלווונטי, כמו גם לאיתור המומחה הרפואי המתאים ביותר לעניין הנדון המתמחה בתחום הרשלנות הנטענת, אשר יערוך וייתן חוות דעת רפואית לצורך תמיכה בכתב התביעה.
על מנת להוכיח כי טעות/כשל רפואי אשר הובילו וגרמו לנזק, יסודם ברשלנות רפואית מצד הגורם המטפל באופן המצדיק הגשת תביעה בגינו, ומאחר ותביעת רשלנות רפואית הינה הליך מורכב ולא פשוט, הרי שחשוב מאוד לפנות לעו"ד המטפל בתחום אשר יבחן את נסיבות המקרה, ילמד את החומר הרפואי וייוועץ עם מומחה רפואי בתחום הספציפי, לצורך קבלת החלטה מושכלת בדבר קיומה של עילה להגשת התביעה.
תאונות עבודה הינן בבחינת "מכת מדינה", ולצערנו רבות הן התאונות במסגרתן נפצעים עובדים בעת שביצעו עבודתם.
עובד שנפגע תוך כדי ובמהלך עבודתו ובעקבותיה, יכול ויהיה זכאי לקבלת פיצוי כספי.
תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 כ:
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו (סעיף 79 לחוק)";
חשוב לציין, כי תאונת עובדה יכולה להתרחש לא רק תוך כדי ובמהלך העבודה, כי אם למשל גם בדרך מהבית למקום העבודה או בדרך ממקום העבודה לבית, בהנחה שלא התקיימה סטייה מן הדרך.
ואכן, קבועה בחוק (ס' 80) "חזקת תאונת עבודה" ולפיה יראו מס' סיטואציות נוספות כתאונות עבודה. כך למשל תיחשב "תאונה" כ"תאונת עבודה" אם:
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
במקרה של תאונת עבודה, ניתן להגיש הן תביעת נזיקין כנגד המעביד/הגורם לפגיעה (במידה וישנה עילה כלפיו, למשל בכך שהתרשל כלפי העובד, במעשים ו/או במחדלים שונים, לרבות אי הקפדה על נהלי בטיחות, אי אספקת ציוד מגן, יצירת סביבת עבודה מסוכנת, אי מתן הדרכה כלל/הדרכה מספקת וכד') והן תביעה להכרה ולתגמולים כנגד המוסד לביטוח לאומי, כאשר יודגש כי בהליך המתנהל אל מול המוסד לביטוח לאומי אין רלוונטיות לשאלת אשמו/אחריותו של המעסיק לתאונה, ודי שאירעה, כאמור, תוך כדי, במהלכה ועקב העבודה. בנוסף, יש תמיד לבדוק גם קיומן של פוליסות ביטוח פרטיות אשר יכול וניתן יהיה להגיש תביעה גם מכוחן.
סוגי התאונות יכולים להיות רבים ומגוונים – תאונות נפילה בעבודה, נפילה מסולם, החלקה במשרד, קטיעת איבר בעת שימוש במכונה במפעל, הרמת משקל רב, וכיו"ב. הפגיעות יכולות להיות, אף הן, רבות ושונות – החל מפציעות פיזיות שונות וכלה בנזקים נפשיים.
נפגע שהתאונה בה נפגע הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה", יהיה זכאי לזכויות ותגמולים שונים, כגון דמי פגיעה בגין הפסדי שכר שנגרמו בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הפגיעה וכתוצאה ממנה, מענק נכות/קצבה בהתאם לגובה הנכות שתיקבע ע"י הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ועוד.
בהליכים שבתביעות אלו אל מול המוסד לביטוח לאומי, החל משלב הגשת הטפסים, בבדיקה ע"י הוועדות הרפואיות בהן יושבים מומחים רפואיים ועוד, כדאי ורצוי להיות מיוצג ע"י עו"ד שתחום עיסוקו בכך, על מנת לוודא כי תמוצינה מלוא הזכויות להן זכאי הנפגע.
המונח "תאונת דרכים", מוגדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, כלהלן:
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על -ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה " על השימוש ברכב המנועי"
…
נוכח מורכבות ההגדרה, אשר נדונה רבות גם בפסיקת בתי המשפט השונים, כדאי ורצוי שבכל מקרה בו נפגע אדם בתאונה כלשהי המערבת רכב מנועי, ייוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, אשר יבדוק את נסיבות המקרה, ויידע לסווג את התאונה כתאונת דרכים, אם לאו, כאשר לסיווג זה השלכות משפטיות, מטבע הדברים, על המסלול בו תוגש ותתברר התביעה.
שכן, כפי שניתן לראות, על פי הגדרת המונח "תאונת דרכים", ההגדרה מורחבת גם למקרים נוספים, מעבר לאלה הברורים והמוכרים לכולנו, שיכולים להיכנס תחת החוק ולזכות את הנפגע בהם בפיצוי כספי.
תאונות דרכים הינן, לצערנו, חלק בלתי נפרד מחיי היומיום.
אם נפגעת בתאונת דרכים, בין אם המדובר בתאונה שגרמה לנזק חמור ולפציעות קשות, ובין אם המדובר בתאונה שנגרמו בעטיה נזקים קלים ולא משמעותיים, ייתכן והנך זכאי/ת לפיצוי בגין נזקים אלה.